התרופה לקורונה שהוטסה לכאן מהודו: האם היא בכלל יעילה?
חמישה טון של התרופה הידרוקסיכלורוקווין, הועברה לישראל ביום שלישי באמצעות מטוס צבאי של חיל האוויר. כמות דומה נוספת צפויה להגיע בימים הקרובים. אבל מחקרים מרחבי העולם מטילים ספק כבד ביעילותה
חמישה טון של התרופה הידרוקסיכלורוקווין, שנבדקת כטיפול ניסיוני לנגיף הקורונה, הועברה לישראל ביום שלישי באמצעות מטוס צבאי של חיל האוויר, שהעביר חלק מהמשלוח גם לקפריסין. אולם למרות ההתלהבות מהמבצע עצמו, מחקרים מרחבי העולם מצננים את ההתלהבות, ומראים כי התרופה לא הביאה לשיפור כלשהו במצבם של חולי קורונה שהמשיכו להידרדר ואף למות.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
כפי שדווח ב-ynet, משלוח של התרופה הידרוקסיכלורוקווין הוטס בחשאי על ידי מטוס הרקולס של חיל האוויר ונחת בקפריסין, שם הועבר למפעל תרופות מקומי בשם רמדיקה, שאמור לייצר את התרופות עבור ממשלת ישראל. בתמורה צפויה ישראל להעביר לקפריסין 50 מכונות הנשמה. בימים הקרובים צפוי משלוח נוסף של חומר הגלם לתרופה, אך עדיין לא ברור האם הודו תעביר אותו לייצור בקפריסין, או ישירות לישראל.
התרופה כלורוקווין, והנגזרת שלה הידרוקסיכלורוקווין, מוכרות לעולם הרפואה כבר יותר מ-70 שנים. המטיילים מכירים אותה כאחת התרופות למניעת וטיפול במלריה, אולם בנוסף היא משמשת גם לטיפול במחלות ראומטיות כמו דלקת מפרקים ולופוס.
התרופה התגלתה לראשונה בשנת 1934. מנגנון הפעולה המשוער שלה הוא חדירה לדם ועיכוב מנגנונים שונים בתאים, המונעים מפולשים זרים להתפשט ולהתרבות. לתרופה אמור להיות גם אפקט אנטי דלקתי המסייע כאמור גם לטיפול במחלות ראומטיות.
המחקר שעליו התבסס טראמפ - קטן ולא מדויק
ההתלהבות מהתרופה הידרוקסיכלורוקווין החלה מדבריו של דונלד טראמפ שצייץ בחשבון הטוויטר שלו על "ממצאים ממחקר צרפתי שיחוללו מהפך בטיפול בחולי קורונה". אבל בהמשך התברר כי אותו מחקר, אודותיו צייץ טראמפ, ושפורסם בכתב העת הבינלאומי לתרופות אנטיביוטיות, לא כלל את כל החולים, ושאלה שלא הגיבו לטיפול בתרופה הוסרו ממנו.
המחקר הקטן שנערך במרסיי, כלל 20 מטופלים בלבד שנטלו את התרופה בשילוב האנטיביוטיקה אזיתרומיצין. החוקרים מצאו ששילוב של שתי התרופות הביא להפחתה במטען הוויראלי או להיעלמות כליל של נגיף ה-COVID-19.
החוקרים החלו עם 26 מטופלים, אולם שישה מהם הוסרו מהמחקר: אצל שלושה מתוכם המצב החמיר והם אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ. מטופל רביעי מת, ומטופל נוסף הפסיק את הטיפול לאחר שלקה בבחילות. המטופל השישי, כך התברר, כלל לא חלה בקורונה.
אבל מה שנותר בתודעה הציבורית, הוא הציוץ של טראמפ, בעקבותיו נהרו המונים לרופאים וביקשו את שילוב התרופות הידרוקסיכלורוקווין ואזיתרומיצין, עד שנוצר מחסור משמעותי בתרופות הללו בארה"ב. גם בישראל החלו רופאי משפחה להיעתר לבקשת מטופלים, ורשמו שלא לצורך את התרופות הללו, עד שהקופות החליטו לעצור את המרשמים.
מעל 100 מחקרים מתבצעים ברחבי העולם כיום, בניסיון לחקור את התרופות האפשריות שאולי יביאו להחלמת חולי הקורונה, או שימנעו הדבקה, לצד מחקרים בנסיון לפתח חיסון נגד הנגיף. עם זאת, אף מחקר לא הצליח להוכיח שהתרופה הידרוקסיכלורוקווין משפרת את מצבם של החולים, מקצרת את האשפוז או מונעת תמותה.
בישיבה השבועית של רופאים מווהאן בסין, שם פרצה המגפה לראשונה, המשודרת לייב, אמרו המומחים כי התרופה כלל אינה עוזרת לחולים במצב קשה, והתוצאות בספרות הרפואית מראות כי היא אינה מביאה לשינוי משמעותי גם אצל חולים במצב קל.
על השאלה, מדוע על אף חוסר הוודאות לגבי יעילות התרופה, התבצע משלוח של כמות של יותר מעשרה טון תרופה, ממשרד הבריאות לא נתקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
